הרב אריה אטינגר

אני רוצה לספר על סיטואציה מרגשת שהייתה לי בראש השנה, בעת ששימשתי כחזן בבית הכנסת. כולנו מכירים את הפיוט הקדוש:

אריאל ונעמי נכנסו לקליניקה ואתם נכנס גוש של מתח. שריריהם היו קפוצים והם נראו בעיצומו של קרב סוער, שאמנם היה

"אלוקים שישמור", קראתי לחלל הבית, נואשת. עוד חמישים דקות שבת, וידי הרועדות עדיין מטגנות את החצילים. השיש מלוכלך כולו, ערמות