הרב אריה אטינגר

פטישים בחצר. פטישים גם בראש שלי. חג הסוכות מתקרב והמועקה שבתוכי עולה ומתגברת. שוב העיניים שלי לא מצליחות להיעצם, שוב

ראש השנה של פעם- החג אהוב עליי. שיפי של פעם אהבה את חודש אלול, חודש עם ריח של סוף והתרגשות

החופש הגיע אלי, וגם אני הגעתי אליו. עם אנרגיות לוחמניות והחלטה אמיצה שהשנה יהיה אחרת. השנה אני לא נמחקת ולא

יום חמישי, שלוש לפנות בוקר רק חמישים דקות קודם לכן פרשתי לישון.סיימתי למקם את התבשילים הלוהטים על השיש, בתנוחת הצטננות