הרב אריה אטינגר

יהונתן איננו מסוגל לספק את הצרכים הללו עבור עצמו, הוא איננו קשוב ומחובר לרצונותיו, ואז בהכרח הוא הופך להיות תלותי וחרד. כי איזה אדם יוכל למלא את הצרכים שלך, אם אתה לא עושה זאת? הרב אריה אטינגר מסביר היום אני רוצה לספר לכם סיפור על הרב יהונתן. המסר מהסיפור הזה הוא עצום ואם נפנים את […]

כבר חצי שנה אני רוצה לשתף בתובנה הזו, אבל לפני שאני כותבת אותה הייתי צריכה לבדוק שהיא עובדת. והיא עבדה יפה. אצלי בכל אופן. זוכרות את אסתר של מוטי, זו שלא קל לי איתה; זו שתמיד בודקת אותי, את גבולות הסבלנות, המסירות, האכפתיות, זו שכאשר אני מכינה אירוע משפחתי בבית היא נהיית חולה, וכשאני מתכננת

"כשבן אדם מבין את הבעיה שלו, זה כבר חצי פתרון. אבל יאיר מסרב להבין את הבעיה, ואז אני מרגישה בודדה במערכה. אני צריכה לבוא אליך כדי שאתה תסביר לו את הבעיות שלו" השבוע אני רוצה לפתוח את סיפורם של בני הזוג יאיר וגילה (מובן שנעשו שינויים, שלא נזהה במי מדובר). גילה היא זו שיזמה את

ההבדל בהרגשה בין הסיטואציה שבה חוויתי אשמה לבין הסיטואציה שבה לא חוויתי אשמה היה הבדל של שמים וארץ. אז איך נמנעים מאשמה מיותרת? הרב אריה אטינגר מסביר השבוע אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי שקרה לי לאחרונה. יום אחד הגעתי לקחת את הבן הקטן שלי מחוג השחייה שבו הוא לומד. הגעתי למקום הקבוע שממנו אני

אין פה נתינה אמיתית ממקום של חירות ובחירה, אלא "הילקחות". אליעזר נלקח בעל כורחו לתפקיד של המרגיע והמרסן. הוא עושה זאת מתוך לחץ, לא לחץ מצד שושנה, אלא לחץ פנימי שבא מתוכו השבוע נפתח בסיפורם של בני הזוג אליעזר ושושנה (מובן שנעשו שינויים, שלא נזהה במי מדובר). "שוב אני מרגישה זוועה", פתחה שושנה את הפגישה,