הגיבור שראיינתי בתוכנית, והלב שנשאר חשוף
שנתיים אחרי שמחת תורה תשפ״ד, ולאחר שנאבק בגבורה בזירה ובנפש, השוטר מאופקים הלך לעולמו. בצער עמוק נודע על פטירתו של […]
הגיבור שראיינתי בתוכנית, והלב שנשאר חשוף Read More »
שנתיים אחרי שמחת תורה תשפ״ד, ולאחר שנאבק בגבורה בזירה ובנפש, השוטר מאופקים הלך לעולמו. בצער עמוק נודע על פטירתו של […]
הגיבור שראיינתי בתוכנית, והלב שנשאר חשוף Read More »
שחקנים או פרשנים? למה בזוגיות ובחיים הגיע הזמן להפסיק להסביר ולהתחיל לשחק במגרש שלנו לא מעט אנשים פוגשים אותי ברחוב,
מאיר ישב על כיסא ושיחק, התרחקתי ואז ראיתי את האמת Read More »
“אני רוצה שתבינו דבר אחד,” אומר מקס בקול שקט, בלי דרמה, “זה לא שהייתה לי בעיה קטנה, זה היה אסון,
מקס נאבק בהתמכרות ובשקרים: "לא נפלתי, התרסקתי" Read More »
בערב השמיני של חנוכה, אחרי שכולם כבר שבעו מסופגניות והתאיידו אל חדריהם, הסלון עוד מוצף באור רך. ארבע חנוכיות, ארבעה
הנרות הללו קודש / משפחה בשניה / קטיפה Read More »
בילדותי ציירתי המון. עצים, בתים, דמויות, נופים, וגם – חנוכיות. זוכרות את הטרנד של ציורי חנוכיות בשיעור חשבון בעיפרון ודף
יוונים נקבצו עלי? / משפחה בשניה / קטיפה Read More »
"די, אני לא ישנה איתה יותר באותו חדר!", הצעקה מפלחת את השקט של אחר הצהריים. אחריה מגיעה עוד אחת, מהכיוון
האם הבית שלי מוגן? / משפחה בשניה / קטיפה Read More »
מי שהמציא את הביטוי 'שמחה משפחתית' שיצביע בבקשה, אני רוצה לפגוש אותו פנים אל פנים. 'שמחה' אני עוד איכשהו אני
להחזיק את הבדידות / משפחה בשניה / קטיפה Read More »
הדבש כבר התייבש בתחתית הצלוחית, הסוכה פורקה, והרוח הראשונה של החורף נכנסה מהחלון. חשבתי שאחרי כל הסערות — הרגשיות,
דילמת שתי האפשרויות / משפחה בשניה / קטיפה Read More »
באחד הערבים של חנוכה עמדתי לבד בסלון. הבית שקט. הילדים כבר בחדרים, הסופגניות נגמרו מזמן, והרצפה דביקה כמו החיים עצמם.
הלהבות נאבקו, ואז הבנתי: בית אמיתי אינו מנורה מושלמת Read More »
עוגנים: מה מחזיק אותנו כשקשה? קוראים יקרים, אני רוצה להזמין אתכם לרגע אחד לעצור ולחשוב: מה קורה לכם כשמשהו מטלטל
כשבחוץ מתחוללת סערה מטלטלת: זו הדרך שלנו לא לטבוע Read More »
You cannot copy content of this page