הרב אריה אטינגר

לחשושים נרגשים עולים בצהרים הזה מחדר הבנות. אני מטה אוזן, מנסה לצרף פיסות מידע, להבין על מה ההתרגשות. "חה חה חה, תראי איזו אמא מתוקה הייתה לי, היא הייתה כזאת ילדונת בחתונה! אבא שלי התחתן איתה כשהיא עוד למדה בסמינר, סבתא שלי אומרת שהיא שמה על מאמא עין מהרגע שהיא נכנסה לסמינר ורק חיכתה לרגע

השבוע קבלתי דרישת שלום קצת מורכבת מאחת הקוראות, ואני רוצה לשתף אתכן.הקוראת הזו פנתה אלי ושתפה בכאב גדול: "לפני כמה שנים נישאתי בשנית, החיים היו מורכביםמאד, הקשיים היו בלתי נסבלים. לאורך התקופה הלכתי לטיפולים וברקע היו כל הזמן אמירותודיבורים סביב הטור "משפחה בשניה": 'תראי איך הם מסתדרים…' 'קחי מהם דוגמה לחיים' 'אתרואה?! אפשר לחיות בזיווג

שמונה תבניות ביצים, עוגיות קוקוס (אני בכלל לא אוהבת קוקוס!!), שלושה שקי תפוחי אדמה, שניארגזי עגבניות, קרטון מלפפונים, בצל, סלק… אני רוצה לברוח, חנוק לי במטבח הזה! הנה מגיע עודארגז, הפעם אני ממש לפני התפרקות. למה. פלפל. אדום!? למה?? פלפל אדום רקוב אחד הוא נגיףמדבק שלא ניתן לעצור אותו! האם אני האישה היחידה מכל נשות

חמץ, מצה וסלט של רגשות שמונה תבניות ביצים, עוגיות קוקוס (אני בכלל לא אוהבת קוקוס!!), שלושה שקי תפוחי אדמה, שני ארגזי עגבניות, קרטון מלפפונים, בצל, סלק… אני רוצה לברוח, חנוק לי במטבח הזה! הנה מגיע עוד ארגז, הפעם אני ממש לפני התפרקות. למה. פלפל. אדום!? למה?? פלפל אדום רקוב אחד הוא נגיף מדבק שלא ניתן

ערב פסח. אני טובעת בתוך ים של ניירת: מסמכים, תעודות לידה, ברכות לימי הולדת, סיכומי טיפולים, צילומי שיניים, תרשימי בנייה, תעודת הסמכה, חוברת הוראות יצרן למכונת קפה, קטלוג צבעים של טמבור, דו"חות מחברת אשראי, עיתונים ישנים… והנה, הנה הם מבצבצים. לרגע אני חושבת לדחוף אותם פנימה, להטמין שוב בין ההררים, לנסות לא לראות את מה