"מצד אחד, עבור ה'שלום בית' אני ממש מוכרח לחזור לארץ ישראל, ומצד שני אבא שלי רוצה לרצוח אותי, הוא כבר ניסה פעם אחת, מה עושים?" | הרב אריה אטינגר מביא את סיפורו המטלטל של הערבי שגילה את יהדותו | האזינו
—
"הרב מנחם אטינגר" פנה יהודי יקר אל אבי זכר צדיק לברכה. "אני זקוק ממך לעצה ותושייה. נראה כי משמיים הובילו אותך עד לכאן, לעיירה נידחת במדינה רחוקה מעבר לים, מה עושה פה יהודי כמוך? אין לי ספק שנשלחת לכאן ממש כדי לעזור לי".
אבא הצדיק היטה מיד אוזן קשבת והאזין לדבריו הנואשים של הרב יהודה אלקבץ היקר. (שכמובן אני מספר את הדברים בהסכמתו), "אני הגעתי לכאן מסיבות קשות מאד. אבי כועס עלי, הוא ממש רותח מזעם עד כדי שרוצה להרוג אותי",
"הוא גם ניסה לעשות זאת בעבר, זה היה לפני מספר שנים במוצאי יום כיפור הובילו אותי אז לבית חולים ובדרך נס הצלחתי לשרוד ולהישאר בחיים. מאז אני כל שנה עושה מסיבת הודיה ביום הזה",
"הפתרון היחיד" אמר לי ראש הישיבה שלי "הוא למהר ולעזוב את ארץ ישראל הקדושה ולגלות לארץ ניכר". מפני פיקוח נפש שאבא שלי לא יהרוג אותי, מיהרתי לעשות זאת תוך שאני מקפיד לטשטש את עקבותיי לבל ישיגני.
והנה אני פה, בגלות הקשה. מנותק מאחי היהודים ומבני משפחתי, נאלץ להעביר את חיי כך בארץ נוכרייה, וכל זה מפני אימת המוות שמרחפת מעל ראשי.
"אבל". נאנח הרב יהודה עמוקות. "כעת המצב הפך לבלתי נסבל. אשתי לא עומדת בגזירות הגלות הזו. היא לא יכולה לשאת יותר את הנתק והבדידות שבארץ הזרה. היא רוצה בכל מאודה לשוב ולעלות לארץ הקודש.
וכאן אני מוצא את עצמי בין הפטיש לסדן: מצד אחד- חובתי להדר במצות שלום בית ולהתאמץ לקיים את משאלת ליבה של אשתי היקרה. מצד שני אהיה נתון לסכנת מוות.
אז מה עושים??"
מו"ר אבי לא השתהה לרגע. הוא הבין שיש כאן דיני נפשות ויש לפשוט את הדברים בפני אדם גדול. "זו שאלה לגדולי ישראל. אנחנו נעלה בחשאיות יחד ארצה, ניכנס לגדול הדור רבי חיים קנייבסקי ונשטח בפניו את השאלה ומה שיגזור הצדיק- כך נעשה!"
שבוע לאחר מכן התייצבו השניים בארץ הקודש, איך סיפר לי הרב יהודה היקר "אביך לקח אותי לבני ברק הכניס אותי למסעדת 'שטיסל' ואמר לי כל מה שאתה רוצה תאכל בתאיבון, התשלום עלי! זה היה אביך היקר,
סעדתי את ליבי ממיטב המעדנים של ארץ הקודש ומשנרגע רעבוני נסענו יחד למעונו של גאון הדור רבי חיים קנייבסקי זכר צדיק וקדוש לברכה עלינו יחד לחדר הקטן בקומה העליונה.
אבא שטח בפני הגאון את שאלתו של יהודה ואף הוסיף: הוא גם מבקש לדעת האם קשיי הפרנסה שהוא נתון בהם קשורים בכך שאביו מקפיד עליו על שאינו מכבד אותו.
***
לפני שנספר לכם מה רבי חיים ענה אני רוצה לשתף אתכם מיהו אותו הרב יהודה אלקבץ ומה הסיפור ההזוי הזה עם אבא שרוצה לרצוח אותו.
אז בואו נחזור שנים אחורה.
'מוחמד' ילד מוסלמי שקט, מופנם וצייתן גדל בכפר ערבי בצפון הארץ והתחנך על טהרת האיסלם.
מוחמד היה בן למופת, מתוך ארבעת אחיו הצטיין באהבתו לדת ולתפילה שבמסגד. "בשונה מכל חברי הייתי הולך בכל בוקר להתפלל, הזקנים חיבבו אותי מאוד, זה נדיר שילד ככה מגיע למסגד, אף פעם לא התחברתי לחבריי שהלכו להתחבר לכל מיני ארגונים שונים"
יום אחד מצאתי בביתי פנקס שבו היה כתוב בכתב ידה של אימי (לא פחות ולא יותר) מספר טלפון של אחותה 'גילה', הייתי המום כי כל חיי אמא סיפרה לי שכל בני משפחתה מתו.
אזרתי אומץ וטלפנתי לאחותה,
משענה לי קול בהברה עברית מובהקת 'מי זה' נבהלתי וניתקתי מיד את השיחה. ומאז אני מוצא את עצמי לא רגוע. יום אחד ניסיתי לשאול את אימי על פשר הטלפון הזה אמא כמעט התעלפה וממש סרבה להתייחס לשאלתי, הבנתי שעליתי על מוקש ומחוסר ברירה פשוט העברתי נושא.
באותה תקופה עבדתי כפועל בחברה להתקנת מזגנים, היו גם עובדים יהודים באותה חברה ומצאתי את עצמי מאזין יותר ויותר לשיחותיהם.
יום אחד שמעתי מהם שמחר יש יום חופש ליהודים, החלטתי לנצל את ההזדמנות ויצרתי קשר שוב עם אותה גילה- אחותה של אמא וביקשתי לבוא לבקר אותם, גילה נשמעה המומה מפנייתי, כנראה התייאשה מכל אות חיים. היא ניסתה להתחמק בהסברים שזהו יום קדוש ואסור לאכול ולשתות. לא התרגשתי והמשכתי להפציר. גילה נענתה להפצרותיי ואני מיהרתי לנסוע לכיוון ביתה בבאר שבע. מתברר שיום החופש הזה היה לא פחות מאשר 'יום כיפור', משפחתה של גילה קיבלה אותי בחמימות. הם לקחו אותי לבית הכנסת, ומהרגע שנכנסתי להיכל הרגשתי זרמים חמים של נעימות מיוחדת שלא ידעתי להבין אותה. ישבתי שם כל היום, הנשמה שלי לא נתנה לי לצאת משם עד מוצאי הצום.
אך מהגן עדן הנפלא הזה נחתתי לתוך הגיהנום של חיי. מתברר שאבא שלי גילה את מעשי. מיד עם שובי הביתה אבא התנפל עלי והטיח בי מכות נמרצות, ממש ניסה לרצוח אותי, בדרך נס יצאתי חי, הובילו אותי לבית חולים ואיך שהו התאוששתי.
בוא נתקדם קצת קדימה, זכיתי בהמשך להתקרב לבורא עולם, ובשלב מסויים יעץ לי ראש ישיבה שאיתו הייתי בקשר לברוח מהארץ מחשש שאבא שלי יהרוג אותי מאחר והוא כל הזמן מחפש אותי. נסעתי עם אשתי לגלות, לארץ נוכרייה אבל מה לעשות הגיע זמן שהיא כבר לא יכולה יותר.
מאזינים יקרים, בשלב הזה פגש הרב יהודה את אבי היקר זצ"ל, וכמו שפתחתי שאלתו בפיו, מה עושים מצד אחד פיקוח נפש ומהצד השני שלום בית, וכאן אבי הציע לו להגיע יחד לארץ הקודש ובחשאיות להיכנס לרבי חיים קניבסקי לשאול מה לעשות,
***
הם עלו לחדר בעליה, ומו"ר אבי פתח בשאלה מה עושים, האם שלום בית קודם ולחזור לארץ או שמשום פיקוח נפש עליו להישאר בארץ נוכרייה. בנוסף הוא חושש שיש לו קשיים בפרנסה כי אולי אביו מקפיד עליו.
וכך היו מילותיו הקדושות של רבי חיים: "אין לך מה לפחד מהגוי הזה!", "הוא לא אבא שלך ואינך חייב בכבודו"!
חברים. אני בטוח שאף אחד מאיתנו לא זקוק להוכחות על כח קדושתו של גדול בתורה, ובכל זאת רוצה לשתף אתכם בעובדה המדהימה שיהודה עלה לארץ ופגש את אביו ואותו אבא שכל כך התאווה לרוצחו, לא שרט בגופו אפילו לא שריטה אחת!
***
ואם תשאלו איך הפך השם של מוחמד ליהודה אלקבץ, יום אחד התברר ליהודה שהוא צאצא לא פחות מאחר של המקובל רבי שלמה אלקבץ מחבר הפיוט "לכה דודי", כשנכסתי להתפלל בערב שבת מספר לי יהודה הרגשתי איך שפשוט מחזירים את האבידה לבעליה, ואז החלטתי לקרוא לעצמי 'יהודה אלקבץ'.
האזינו לסיפור המרתק בתוכנית 'בית נאמן' בהגשת הרב אריה אטינגר ברדיו 'קול חי':
