מזל טוב קוראים יקרים!
השבוע נולדה לי בת בשעה טובה ומוצלחת. אני שמח לבשר לכם וגם רוצה לחגוג אתכם, ואפילו – לחלק לכם מתנה!
מה המתנה? ואיך מקבלים אותה? על כך בסוף הכתבה.
—
אז בואו נצא לדרך:
יש לי שאלה מעניינת: אני מתבונן בתינוקת שלי ולא מצליח להבין איך בנויה הנפש שלה. היא באה לעולם חסרת ישע לחלוטין, תלויה לגמרי בחסדם של המבוגרים – אם יתנו לה אוכל יהיה לה אוכל, אם יגנו עליה היא תהיה מוגנת, ואם חלילה לא??
אז מה נותן לה את היכולת לתת אמון ולנוח בשלווה בעריסתה? ואיך כל זה קשור לעולם הרגשות ולתחום הטיפול?
למעשה, אדם שמגיע לטיפול הוא אדם שמצא את עצמו חסר אונים. עד היום כשהיה במצוקה הוא הצליח לעזור לעצמו ע"י הפעלת שליטה – כלומר על ידי כל מיני פעולות שעזרו לו להירגע. כעת הוא הגיע למצב ששום פעולה לא עוזרת לו והוא מוצא את עצמו חסר אונים ולכן פונה למטפל מתוך אשליה שהמטפל יחזיר לו את השליטה לידיים.
כדי להבין את עומקם של דברים נחזור כמה צעדים אחורה.
איך זה קורה? מאיפה זה מגיע? צריך להבין שנפש האדם מורכבת משני תהליכים – אמון, ושליטה.
כשטוב לי ואני רגוע, ואין שום דבר שמאיים עלי, אני לא צריך לעשות כלום, כי יש לי אמון בעצמי. ברגע שיש משהו שמאיים עלי, באופן אוטומטי אני מרגיש את ה'פחד', והפחד מחייב הפעלת שליטה, לייצר פעולות שיגנו עלי מפני הפחד. כך לדוגמה כשיש אזעקה, מגיע ה'פחד', והתגובה המיידית היא הפעלת שליטה – להיכנס למרחב המוגן.
האמון הוא המצב האידאלי, עד הפחד, שהוא בעצם אובדן האמון, והשליטה היא התגובה לפחד.
כיצד נוצרים התהליכים הללו? נתבונן, כשתינוק נולד לעולם, הוא יוצא מהמקום הכי מוגן בשבילו, למקום בלתי מוגן. התגובה הראשונה שלו היא בכי. המצב של יציאה ממקום מוגן למקום בלתי מוגן היא תחושת חוסר אונים מוחלטת, הבאה לידי ביטוי בבכי.
השלב הבא הוא כשאמא שלו לוקחת אותו על הידיים, באותו רגע הוא חוזר לתחושת ההגנה. כעת נראה מה קרה פה? דווקא אותה חוויית חוסר אונים טוטלית, היא זו שהביאה אותו לבטוח בצורה מוחלטת באמא שלו, בלי זה הוא אבוד, וחסר אונים.
לאחר זמן כשהתינוק מתחיל להתפתח, הוא מתחיל לנסות לגלות עצמאות, לקחת את הביטחון לעצמו, לייצר מערכת של שליטה עצמית. כעת, אם ההורים יתנו לו עצמאות ואמון, הוא ימשיך לגלות עצמאות, וממילא תבנה לו מערכת של אמון עצמי, אך אם ההורים יערערו לו את העצמאות, הם ידכאו לו את היכולת להגיע לאמון עצמי, וממילא הוא יבנה בתוכו מערכת של פחדים.
כשאדם עובר במהלך החיים חוויות טראומטיות שונות, נוצר אצלו פחד, מתערער לו האמון העצמי, ומתפתחים אצלו בתת ההכרה פחדים וחרדות מאירועים דומים שיפגשו אותו שוב.
לדוגמה: ילד שנפל לתוך מים, איבד את תחושת הביטחון במים, וממילא אבדה לו הרגשת האמון העצמי מול מים, אם הוא לא יעבור עיבוד לאותה חוויה, הוא יפתח בתת מודע, חוסר אמון, שמוליד פחד, שיתבטא במפגש עם המים או דברים הדומים ברעיונם, ויגרום לו את הצורך במנגנון השליטה, להתמודד עם אותו פחד וחרדה, שהם תוצאה של אותו חוסר אמון עצמי כאמור. בקצרה: ככל שהאמון נבנה יותר – דרך הילדות – כך רמת הפחדים נמוכה יותר, והצורך בהפעלת השליטה פוחת.
כשמרגישים אובדן שליטה
השלב שבו מגיע מטופל למטפל הוא לאחר אובדן השליטה, לאחר שניסה בעצמו להתמודד עם הפחד וחוסר האמון, בשליטה, אך השליטה לא הוכיחה את עצמה. כך, עם הרגשת אובדן השליטה, ובעצם חוסר היכולת להתמודד עם הפחד, הוא פונה אל המטפל, הוא בעצם זורק את עצמו על המטפל מתוך תחושה עמוקה של חוסר אונים טוטלי. כעת יש למטפל כח לבנות בו את האמון מחדש וממילא יקטנו הפחדים ואז גם הצורך בהגנות.
נמחיש את הדבר: כשיש שריפה בבניין רב קומות, והשריפה משתוללת בקומות הנמוכות, באופן אינטואיטיבי הדיירים ירוצו לקומות העליונות בכדי להימלט מהאש הבוערת. כפי הכללים שהסברנו, יש כאן הפעלת שליטה כנגד הפחד.
לו יצויר שבגג הבניין עומד אדם וצועק לדיירים: "תקפצו מכאן! יש למטה מזרון!" סביר להניח שאף אחד לא יעז לשמוע בקולו ולקפוץ. אבל, כשהאש תתחיל לטפס לקומות העליונות של הבניין והאנשים מגיעים למצב של חוסר אונים טוטאלי – או אז יש להם את הכח לתת אמון ולקפוץ מהגג.
וכאן באה שאלה מעניינת – הרי מדובר באנשים שפויים לחלוטין. מה מביא אותם לעשות מעשה אובדני שכזה? התשובה היא – תחושת חוסר האונים האיומה שהגיעו הכריחה אותם לתת אמון ו"לזרוק את עצמם"!!
זה בעצם מה שקורה בנפש של המטופל, הוא מגיע לטיפול לאחר שניסה את כל צורות השליטה האפשריות שיעניקו לו בטחון, אבל הנס לא קרה… וכעת, כשהוא מפגין חוסר אונים מוחלט ותלות מלאה במטפל, עומדות לפני המטפל שתי דרכים: האחת היא לתת עצות וכך לייצר למטופל מגוון חדש של כלים לשליטה, המטופל יוצא בתחושת כוח משכרת, ומפעיל שליטות חדשות עד לנפילה הבאה… הוא בעצם לא מתמודד עם הפחדים, ועם שורש הבעיה, אלא מעצים אותה, וכשהפחדים ממשיכים להתעצם, ויחד עמם גם מנגנון הפעלת השליטה התוצאה עלולה להיות הרסנית ומסוכנת.
הדרך השנייה והנכונה היא לבנות למטופל מערכת של אמון מחדש. לגעת בפחדים עד השורש, להכיל ולקבל את הכאב שעבר, לבחון את מנגנוני ההגנה ואת ההשלכות שלהם ולתת מקום ולגיטימיות לפחד. כך, לאט לאט, עם שאלות נכונות ותהליך עדין ומדויק – יתקטן הצורך בהפעלת השליטה ובמקומה יתפתח מקום של אמון ושלווה.
—
וכאן אני מציע לכם המאזינים, אם אתם:
• מתוסכלים מכך שנוכחותו של בן הזוג הפכה להיות מכבידה ואפילו מלחיצה עבורכם.
• מתקשים להגיע להבנות משותפות.
• חיים בתחושה שבמרחב הזוגי אתם מאבדים את האישיות שלכם.
• בחוויה שהרבה יותר נעיםכיףקל לחיות לבד.
• בייאוש מהאשליה שזוגיות יכולה להיות מקום של חוויה ועונג.
אז האתגר הזה מיועד עבורכם, החוברת והאתגר יאפשרו לכם –
• להבין ולבטא את הצרכים הרגשיים שלנו.
• לא להיבהל מרגעי משבר ולצמוח מהם למקומות מדהימים.
• לפתח בקשר הזוגי מרחב אינסופי של בטחון, שחרור וביטוי אישי.
• להתנהל בבגרות ולשאת אשמה ואחריות בקשר.
• ללמוד לבטא את עצמנו וגם לדעת לשלם מחירים.
• לבחור במערכת יחסים הכי כנה ואותנטית ללא מניפולציות והסתרות.
• לחיות בחוויה של חברות עמוקה ומרגשת.
אז אני מזמין אתכם להצטרף ולקבל את המתנה 'שבעה אבני יסוד לזוגיות בריאה ומאושרת', ובנוסף יהיה ניתן גם לקבל כל יום במשך שבוע שלם אתגר יומי לתרגול מעשי של החומר במדריך, האתגר יהפוך את הרעיונות שבמדריך לחומר פרקטי ושימושי שילך אתכם הלאה ותוכלו ליישם אותו בקלות וכבר לשדרג את הקשר שלכם למקום מדהים של צמיחה מרגשת. אגב, גם מי שלא חי כרגע בתוך זוגיות יכול בוודאות להיתרם מהכלים הללו כי הם נוגעים לכל מערכת יחסים כמו חברות, הורות או קשרי עבודה ובסוף בסוף— זו מערכת היחסים של כל אחד מאיתנו עם עצמו.
ו.. רגע! יש עוד משהו גדול ומפנק: בגלל שאני כל כך מאמין בתהליך הזה, ומדובר סך הכל בשבוע. אז אני רוצה לדרבן אתכם להתמיד במשימות. לכן כל חבר שיישאר איתנו לאורך השבוע יוכל לשתף בתוכנית 'בית נאמן' בשבוע הבא ויכנס להגרלה על צימר.
איך נרשמים?
ניתן להירשם בווטספ: 0532900200
או בדואר מייל: 0532900200A@GMAIL.COM
או בקישור המצורף: https://did.li/7-on-7
האזינו לקטע המלא:
The post "אני מתבונן בתינוקת שלי שנולדה השבוע, וזה מפליא אותי" appeared first on אמס.
