פיצול אישיות: מה זה?

מה זה 'פיצול אישיות', 

פיצול אישיות היא הפרעת זהות 'דיסוציאטיבית', כלומר הפרעת אישיות מרובת פנים, זה הוא מצב שבו שתי זהויות/אישיות או יותר מתחלפות לסירוגין בשליטתן על התנהגותו של האדם.  

ישנם חוקרים שטוענים שהתופעה היא שכיחה מאוד, ולעומתם כאלה הטוענים שהפרעת הזהות אינה קיימת למעשה ואבחנתה היא חסרת תוקף רפואי. אחרים מכירים בתופעה אך מתייחסים אליה כנדירה, ומסבירים אותה כתופעת לוואי קיצונית של טיפול לא נכון בבעיות נפשיות אחרות, המחמירה אותן. הניגוד בין שתי עמדות אלה מתאפיין בעימות סוער. האבחנה נפוצה בעיקר בארצות הברית, ויש הטוענים שהיא תופעה הקשורה לתרבות ולשיטת הטיפול האמריקאית.

הגורם

התפתחות של הפרעה זו נובעת למשל מדחק בלתי נסבל, כמו התעללות רגשית ופיסית הנחווית במהלך הילדות, או מידה בלתי מספקת של הגנה וטיפוח בילדות. 

התפתחות אנושית תקינה מותנה בכך שילדים יהיו מסוגלים לשלב סוגים מורכבים ושונים של מידע והתנסויות, ילדים לומדים להשיג זהות מורכבת ואחידה תוך כדי מעבר דרך שלבים שבהם תפיסות ורגשות שונים נשמרים בנפרד, הם עשויים להשתמש בתפיסות שונות אלה כדי ליצור כמה 'עצמיים' שונים, אך לא לכל ילד הסובל מהתעללות, מאובדן קשה או מטראומה יש יכולת לפתח אישיויות רבות, לרוב הילדים שהם בעלי היכולת הזו, יש גם דרכים נורמליות להתמודדות, ורוב הילדים הרגישים הללו מקבלים הגנה מספקת מהמבוגרים, וממילא נמנעת התפתחות של הפרעת זהות דיסוציאטיבית.

התסמינים 

דיכאון, חרדה (אי נוחות בנשימה דופק מהיר ועוד), פוביות, התקפי פאניקה, אי תפקוד מיני, הפרעות אכילה, הם עשויים להיות טרודים במחשבות של התאבדות, רבים מהם צורכים אלכוהול או סמים בשלב מסוים בחייהם, ישנם עוד תסמינים.

אבחנה

הרופא עורך ראיון רפואי ופסיכיאטרי מעמיק ומתמקד, כמו כן הרופא עשוי לראיין את המטופל במשך פרקי זמן ארוכים, לבקש מהמטופל לנהל יומן בין הביקורים,  

ישנם הרבה פעמים שאנשים ממהרים לחרוץ גורלות ולקבוע על מישהו שסובל מהפרעה זו, ללא אבחון רפואי מוסמך… חשוב להבין כמה חמורה ההשלכה של אבחנה לא מקצועית.

טיפול

הפרעה זו מצריכה פסיכותרפיה, אשר מסתייעת בדרך כלל בהיפנוזה, תרופות עשויות להפחית את החומרה של כמה תסמינים ספציפיים, אך אינן משפיעות על ההפרעה עצמה, לעיתים קרובות הטיפול קשה וכואב מבחינה רגשית, האדם חווה משברים רגשיים רבים בעקבות פעולותיהן של האישויות השונות, ובעקבות הייאוש עלול להציף אותו בעת שהוא נזכר באירועים טראומטיים במהלך התרפיה, במקרים מסוימים יש צורך בתקופות של אשפוז כדי לסייע לעבור את הזמנים הקשים ולהתעמת עם זיכרונות מכאיבים במיוחד.

מטרת המפגשים היא לאחד את האישויות לאישיות יחידה, או להשיג יחסי גומלין הרמוניים בין האישויות, אך דבר זה אינו אפשרי אצל כל הלוקים בהפרעה.

הביקורים אצל התרפיסט מצטמצמים בהדרגה, אך נפסקים לחלוטין רק במקרים נדירים

הכתבה פורסמה במגזין פנינה (בקהילה), לקריאת הכתבה המלאה כ-pdf